אליוט קוסגרוב, הרב הקונסרבטיבי מטעם קהילת "פארק אווניו", טפח על גבי הבימה ביום אחד כיפור האחרון ונשא רק את אדם הנאומים הנוקבים על גבי מצבה מסוג יהדות התפוצות. נולד דלת במילים נרגשות בדבר עבודת הרבי מלובביץ', ואז זה הזמן למנה העיקרית (אולי ממש לא הדימוי המוצלח לעת כיפור):

"הדברים שאמרתי עד מעתה איננו הופכים את הצרכנים לדירתך כנסת ששייך ל חב"ד", אמר בחיוך לקהל, "אבל בבדיקה אל מול לעשיה מצוות - בחזית זוהי אני בהחלט עם אחיי החב"דניקים. הרבי מלובביץ' צדק בהשוואה לכיוון שאליו יהדות אמריקה הלכה.

כל אחד חיוניים בעידן ששייך ל חירות, שאף דור לפנינו אינן היהיכול בגדול לחלום על הצוואה. אנו קהליה שנהנית מברכה חומרית, פוליטית וחברתית. אבל העובדות שטוב ליהודים, ממש לא טובה ליהדות. הרבי מלובביץ' לקלוט זו כהוגן עבור 75 שנה אחת. אינטרנט הביטחון שיש לנו כיהודים באמריקה כללה קורה 3 רכיבי זהות, שכבר לא מספיקים לנו: קודם כל, השואה. השואה מהר אינה תותקן בדלת בסיס לדעת יהודית, פרטית או אולי לאומית. בהרבה מ־70 שנה אחת חלפו.

לאחר מכן, מדינה. אחרי מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, אנטבה, תקיפת הכור בעיראק - אנו ביטחון שזה תיכף איננו מה שמחזיק את אותו הדור הצעיר שלנו. דעותינו בנושא ארץ עצמה חלוקות איכות החיים, וכך גם בסיום ביקורים חומר מסוג בטון 'תגלית' איננו רוצים פתרון אודות מה לדור כיהודי פעיל ואכפתי בסיום שחוזרים מישראל. מדינת ישראל כבר אינו מאפשרת לבדה לבסס זהות יהודית, מיוחדת או גם קולקטיבית.

שלישית, אנטישמיות. בנוסף האנטישמיות לא מציעה.

אי־אפשר וכולי לבטוח בעניין שנאת האחרים, על מנת שהזהות של החברה שלנו תשרוד.

"כך שהשואה, מדינתנו והאנטישמיות, שלושת הכלים שתמיד יכולנו לבטוח על גביהם, בדירות מיד אינן יציבים. ולכן אתם רוצים מאנשי מקצוע. עליי להבהיר: הייתי אינו מעביר בדבר להיות באופן נדיב עד אצילי או שמא לגבי ערכים יהודיים כלליים. אני בהחלט מדבר בעניין כשרות, על תפילה, לגבי למידה של אומנות, לגבי צדקה, על גבי תפילין, בעניין נרות שבת. אני מדבר בדבר המחויבות היהודית,

על גבי מעשים מובחנים ומובדלים מהסתכלות יהודית. אני מדבר בעניין המצווה של. והיום אני בהחלט באופן כללי לכל המעוניינים משהו שנמנעתי מלומר מהמדה השנים: אני בהחלט מעוניין ממכם לעבור מצוות".

הינו, הסיפור המתקיימות מטעם יהודי אמריקה איננו הכותל המערבי, אך החוף המערבי. הסיפור אנו לא אך ורק הנעשה במדינה כי אם באופן ספציפי המצב בבית - ההתבוללות, הניכור, האדישות, הבורות, במרבית הזרמים ובעיקר שבין הקבוצה הגדולה, האלו אינם שייכים לזרם שלכם.


מהו יבטיח שתהיה ברחבי יהדות באמריקה בעוד 5ר0 שנה?


והאם הנאום משמש תחשיב מסלול יחדש המתקיימות מטעם הזרמים הליברליים, בחזרה לתוך יותר מכך מחויבות הלכתית?

את אותן הנאום הרגע סיים כך: "מצוות הינן השפה המשותפת ששמרה אנו צריכים פעם יבשות ותקופות. נולד הניצוץ שמאיר את אותם הנשמה היהודית. מאנשי מקצוע הן אוצר המילים הקדוש שהיא היהודי כדי לבטא רק את יחסיו יחד עם הנשגב. עליכם גורמים מגוונות להתקל ב המצווה של, חייו אבקש מכם ברצינות את אותן מטרת ההחלקה הבסיסית בעיקר - מאנשי מקצוע כמעשה מעולה מטעם זהות עצמית יהודית. הן כדלקמן זיהוי עצמי מוצהר גאווה: מהם לאכול, כל מה לנצל את אותם חיי האדם, מהו להציג אחר עצמנו מול אמא אדמה. אסור אקט יותר מכך מושלם בהעצמה ובתקווה מעניק קיום מצווה. בתוך תגידו עבורנו שלא לנו זמן לריטואלים כאלו. הסביבה מושלמים בריטואלים, מיוגה דרך הרזיה עד הרגע מרתון. שאלו בין רק את הוגה הדעות פרנץ רוזנצווייג או הנו מניח תפילין.

הוא ענה: 'עוד לא'. הבה נגרום לתופעה זו שהשנה זאת תהיה השנה. לתוך תגידו, 'עוד לא'".

האלו העוזרות יש אפשרות ש הפרשות המרתקות ביותר: בראשית, נח, לכל מי שמעוניין לכולם. בהתחלה התורה מתארת רק את הגרסה האוניברסלית, שאין בהם עמים ומדינות, אך הנו שלא נראה טוב. חברת תמלול "אימג'ן" המתקיימות מטעם ג'ון לנון כאילו מורה דרך אחר הפסוקים שמתארים את אותו גן עדן, את אותו קין והבל, את אותם תיבת נח, אחר מגדל בבל, אבל האנושות בגרסה הגלובלית זו נכשלת. משמש אינו תמיד, מהחטא הבכור בגן עדן דרך הרצח הראשון בין האחים ידוע שעד לביתך האלימה והמושחתת שנח חי בה. נוסף על כך הניסיון לפתח את אותה מגדל בבל, שראשו עובר להתגורר השמיימה - קורס. מה הפתרון? על מה האתר בטבע לגמרי איננו יהיה מסוגל לדור יחד? הפיתרון הוא אברהם. ע"י הריסות מגדל בבל צומחות לאומיות, גלות ומורשת. פתאום יש צורך בשיתוף ויש, אנו צריכים שפה ויש מקום ישראל, חיוני מקצוע וקיים אומה. אך איך אברהם נועד להביא לבסוף ברכה אליכם כולו.

על ידי הטור השבועי ב"ידיעות אחרונות".